מדוע מדוע 'חתול שרדינגר' אינו מתרחש בעולם המקרוסקופי? ("חתול שרדינגר") לא יכול להתרחש בעולם הגדול?

תשובה

ניסוי המחשבה של חתול שרדינגר (1935) הציג פרדוקס: חתול נמצא בקופסה עם מנגנון שעשוי להרוג אותו, בהתאם לאם האם אטום רדיואקטיבי התפרק. לפי מכניקת הקוונטים, לפני פתיחת הקופסה החלקיק הוא ב"סופרפוזיציה" — בשני מצבים בו-זמנית. האם גם החתול חי-ומת בו-זמנית? התשובה: לא, בגלל דה-קוהרנס . בעולם הקוונטי, סופרפוזיציה אפשרית כל עוד חלקיק מבודד. אך ברגע שחלקיק מתקשר עם סביבתו — פוטון, אטום, מולקולה — ה"סופרפוזיציה" מתפרקת במהירות עצומה. חתול מורכב מ-10²⁶ חלקיקים שמקיימים אינטראקציות מתמידות — הדה-קוהרנס שלו מהיר כמעט אינסופית. לכן עצמים גדולים (חתולים, כדורי טניס, בני אדם) מתנהגים לפי פיזיקה קלאסית. סופרפוזיציה נמדדת בחלקיקים בודדים ואטומים מבודדים בתנאי מעבדה. עם זאת, מחשבי קוונטים מנצלים סופרפוזיציה של מספר מוגבל של קוביטים לחישובים, בתנאי בידוד קפדניים.