מה הייתה "מלחמת השפות" ואיך התחדשה השפה העברית?

תשובה

תחיית השפה העברית היא אחד מהתהליכים הייחודיים בתולדות הלשון האנושית — הפיכתה של שפה ששימשה בעיקר לצרכים דתיים ולטקסטים לשפת אם חיה. הדמות המרכזית בתהליך זה היה אליעזר בן-יהודה (1858–1922), שהגיע לארץ ישראל ב-1881 והחליט לדבר עברית בלבד ולגדל את ילדיו כדוברי עברית ילידיים. בן-יהודה יצר מאות מילים חדשות שחסרו בעברית המקראית: "עיתון", "מילון", "מסעדה", "מגבת" ועוד. הוא חיבר את המילון הגדול של הלשון העברית , שהושלם לאחר מותו. ה"מלחמת השפות" שמנה הייתה עימות שהתרחש ב-1913–1914 לגבי שפת ההוראה ב טכניון החיפאי הנבנה: האם ללמד בגרמנית (שפתם של תורמי הכסף) או בעברית. התנועה הציונית ניצחה, והוחלט ללמד בעברית. ב-1922 הכירו הבריטים בעברית כאחת מ-3 שפות רשמיות של ארץ ישראל המנדטורית. העלייה השנייה והשלישית הביאו המוני דוברים שגדלו לדבר עברית כשפת יום-יום, מה שהבטיח את הצלחת התחייה.