מה הייתה העלייה השנייה ומה הפך אותה לבעלת השפעה עצומה על דמות המדינה?

תשובה

העלייה השנייה (1904–1914) הביאה כ-35,000–40,000 עולים לארץ ישראל, בעיקר מרוסיה ומפולין. עולי העלייה השנייה, בניגוד לקודמיהם, היו לרוב צעירים חילוניים ואידאולוגיים שהושפעו ממהפכות חברתיות ומסוציאליזם. הם ביקשו ליצור חברה יהודית חדשה, ולא רק להתיישב בארץ. עולי העלייה השנייה ייסדו את הקיבוץ (הקיבוץ הראשון, דגניה, נוסד ב-1910), את תנועת הפועל ואת ארגוני העבודה הראשונים. הם דגלו ב"כיבוש העבודה" — עקרון שלפיו יהודים צריכים לעבוד בעצמם ולא להיעזר בעבודה זרה. מנהיגי העלייה השנייה, כמו דוד בן-גוריון , יצחק בן-צבי ו ברל כצנלסון , הפכו לעמוד השדרה של המנהיגות הציונית. על אף שרוב עולי העלייה השנייה עזבו את הארץ בגלל קשיי הקיום, מי שנשארו עיצבו את ערכי הישוב: עבודה עברית, שיתופיות, חלוציות ואחריות קולקטיבית. ערכים אלו הפכו לתשתית התרבותית-פוליטית של מדינת ישראל עשרות שנים לאחר מכן.