מהי העלייה הראשונה ומה הניע את עולי העלייה הראשונה לבוא לארץ ישראל?

תשובה

העלייה הראשונה (1882–1903) הייתה גל הגירה ראשון של יהודים מזרח-אירופאים לארץ ישראל, שמנה כ-25,000–35,000 עולים. רוב המהגרים הגיעו מרוסיה ורומניה, בעקבות הפרעות של 1881–1882 (הפוגרומים ברוסיה) ורדיפות אנטישמיות שלחצו על אוכלוסיות יהודיות גדולות. חלק מהעולים היו חברי תנועת חיבת ציון ("אהבת ציון"), שהטיפה לחידוש היישוב היהודי בארץ ישראל עוד לפני שצמחה הציונות המדינית של הרצל. הם האמינו שהתשובה לאנטישמיות היא עבודה עצמית על קרקע. עולי העלייה הראשונה ייסדו יישובים כמו ראשון לציון (1882), זכרון יעקב (1882), ופתח תקוה (שנוסדה ב-1878 ונכשלה, חודשה ב-1883). חיי המתיישבים היו קשים מאוד — מחלות, קשיי קרקע, מתח עם האוכלוסייה המקומית וחוסר ניסיון חקלאי. סיוע כלכלי מכריע הגיע מ הברון אדמונד דה רוטשילד , שמימן רבים מהיישובים. ללא סיועו, חלק ניכר מהיישובים לא היה שורד.